פייסבוק נבדקת לצורך צנזורה, שוב!

החל משנת 2017 במפץ, פייסבוק שוב נתקפה בביקורת ציבורית בגלל מדיניות הצנזורה הקהילתית שלהם שאסרה עתה גם פסל מתקופת הרנסנס - כמו פסל נפטון, דמות איקונית בלב בולוניה, איטליה.

הפסל מהמאה השש-עשרה, שנבנה על ידי ז'אן דה בולון - הידוע גם בשם ג'ימבולוניה - משקיף על פיאצה דל נטונו בלב העיר האיטלקית.

סופרת מקומית מהעיר, אליסה ברברי, בחרה להציב תמונה של הפסל האייקוני ככיסוי עמוד הפייסבוק שלה, אך כשניסתה לקדם אותה, פייסבוק שללה את רשותה.

"רציתי לתת חסות לדף שלי, אבל כנראה שלפייסבוק, התמונה של נפטון שלנו מפורשת מינית", כתבה אליסה ברברי. היא גם העלתה תמונה בה נכתב 'אין צנזורה לנפטון'.

פייסבוק הכחישה את הסופר מבוסס בולוניה להקים את פסלו של ים אלוהים נפטון כשהוא אוחז בטריטוריה, שאומצה גם על ידי יצרנית המכוניות הפופולרית מזראטי כסמל משלהם.

ענקית המדיה החברתית הצהירה כי "השימוש בתמונה לא אושר מכיוון שהוא מפר את ההנחיות של פייסבוק בנושא פרסום. הוא מציג דימוי עם תוכן שהוא מיני במפורש ואשר מראה במידה מוגזמת את הגוף, ומתרכז ללא צורך בחלקי גוף."

פייסבוק הוסיפה כי "שימוש בתמונות או בוידאו של גופות עירומות או מחשוף צולל אסור אפילו אם השימוש בהן הוא מסיבות אמנותיות או חינוכיות."

בשנת 2016, פייסבוק נשאה את הנטל על צנזורה של תצלום של כבאי שבדי, שסבל מצלקות קבועות כתוצאה מפיצוץ במחסן נפט לפני 35 שנה, מפלטפורמתן.

באותה שנה התמודדה החברה גם עם התנגשות ציבורית בגין צנזורה של תמונה איקונית של מלחמת וייטנאם, וכן אסרה על המשתמש שפרסם את הצילום.

בערך באותה תקופה בתחילת 2016, פייסבוק נכנסה למחלוקת נוספת בנושא צנזורה על פסל בת הים הקטנה המפורסמת בקופנהגן - ושוב התמודדה עם ביקורת ציבורית.

בכל המקרים הללו, פגיעה מצד הציבור והתקשורת כאחד אילצה את החברה להחזיר את התמונות.

ראש הפייסבוק של ניהול מדיניות גלובלית, מוניקה ביקרט, כתב, "לאנשים מרקעים שונים עשויים להיות רעיונות שונים לגבי מה ראוי לשתף."

אמנם זה נכון, אך פייסבוק היא פלטפורמה פתוחה לא צריכה להתמכר לצנזר אזכורים היסטוריים, מכיוון שהיא הייתה חלק גדול מהתרבות שלנו, אולי לא מקובל כיום בתרבויות שונות ברחבי העולם, אבל זה בהחלט היה.

אפילו אם לוקחים למשל את הודו, קמסוטרה - ספרות ארוטית - נכתבה במדינה לפני מאות שנים, ואנחנו גם גאים בכך. פסלים במקדשים בקהג'ורהאו, קונארק, אודאיפור, מרקנדשוואר, אוסיאן, חאמפי ומערות באלורה ורבים אחרים גם הם 'מפורשים מינית'.

אז האם עלינו לכסות אותם בבד? החברה צריכה לשנות את מדיניות הצנזורה שלה לגבי יצירות אמנות היסטוריות כאלה ואינן יכולות להשוות אותן לדברים כמו קטעי וידאו / תמונות פורנו נקמה או פורנוגרפיית ילדים.